זהו סיפור אודות ילד קטן בהודו,
שהלך לבקרגורו, (איש זקן וחכם).
הגורו ישבוהתבונן במשהו שהחזיק בידו.
הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שלא
בדיוק הבין מהו הדבר שביד הזקן,
ושאל את הגורו -"מה זה?"
"זה גולם" השיב הגורו "בתוך הגולם נמצאפרפר.
בקרוב הגולם יתבקע והפרפר יצא"
"האם אניאוכל לקבל אותו?" שאל הילד.
"כן"השיב הגורו, "אבל עליך להבטיח לי שכאשר
הגולם יתבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו
כדי להשתחררמהקליפה - אתה לא תעזור לו.
חלילה לך לסייע לפרפר על ידי כך שתשבור
את קליפת הגולם. עליך להניח לו לעשות זאת בעצמו."
הילד הבטיח, לקח את הגולם והלך לביתו.
בבית ישבוהמשיך להתבונן בגולם. לאחר משך
זמן ארוך ראה שמתחילה תנועה, הגולם נע
וכאילו רעד, והנה נבקע בקצהו. בפנים היה פרפר
עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך
שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. התנועות שלו היו
חלשות ולא נראה שמכות הכנפיים הללו יוכלו
לעשות את המלאכה הזו.
הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל.
לבסוף, כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח,
הפר את הוראתהגורו. הילד הסיט את שני חצאי
קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.
משיצא הפרפר החל לעוף באוויר, אך לפתע נפל
מטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה.
הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת.
שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה
לו את הפרפר המת שבידו.
"אתה רואה, ילד" אמר הגורו "מיהרת לשבורלו את
קליפת הגולם,האין זאת?"
"כן" אמר הילד, "זאת עשיתי".
והגורו אמר - "אינך מבין. לא יכולת לדעת מהשעוללת.
כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה
שבה הוא יכוללחזק את כנפיו היא בכך שמכה בהם
לעבר הקליפה. הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב
ושוב ואז מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו.
כאשר אתה עזרתלו בכך שעשית זאת במקומו,
מנעת ממנולגדול ולפתח שרירי כנפיים.
זו הסיבהשהפרפר נפל לאדמה ומת.
